מדובר בשנת 1919
המשפחה של סבתה שלי ושמה היה מרגרט פריד ז"ל
היה למשפחה שלה היה להם עסק הגדול בהונגריה של מסחר בעץ,
לא הספקתי לשאול את סבתא ז"ל על החיים של המשפחה שלה בהונגריה.
הרבה אנשים לא היו מוכנים לשחזר היסטוריה כואבת, ושהיתי יותר צעיר משום מה חשבו. בגלל שהיתי ילד לא רצו לספר לי, והיום אני מנסה לשחזר את ההיסטוריה של המשפחה הם כתבו ספר על המשפחה שלה, משפחת פריד. חלק מהמשפחה היגרו לארצות הברית מכפר בהונגריה בשם משקולט, אך הבני דודים שלה נשארו בהונגריה בעיר בודפשט. רובם נספו בשואה וכאלו שמתו ממחלות.
אחרי שעברו את התופת במחנות ההשמדה,
הגיעו לארץ בספינות מעפילים, לא מספיק מה שעברו נכלאו מאחורי גדרות.
ועוד פעם סלקציה גברים בצד אחד של המחנה ונשים בצד השני,
הזווית שבחרתי לצלם הוא מסמל,
את ההשפלה שהם בעירום וחיילים בריטים בלבוש,
ליהודים הם נראו כרוצחים.
עברו דרך המעבר,
מהמעבר עד גרם המדרגות בכוונה לא רואים מה יש ביניהם, לסמל את החוסר ודאות של הניצולים.
גרם המדרגות לאן מוביל לעוד גהנום עלי אדמות לא ברור.
ואלו ששרדו
כיום רק דודה אחת ניצולת שואה, נשארה בחיים היא בת 93 צלולה שיהיה לה חיים ארוכים ובריאים עד 120. בעלה שנפטר שהוא היה בן דוד של סבתא שלי.
ולהם היה בן יחיד שלא היה בריא בנפשו, שהתחביב שלו היה לדבר אם כל העולם דרך מכשירי רדיו, הוא היה חבר האיגוד של חובבי רדיו בישראל.
אחרי שהוא מת מסיבות טרגיות, ההורים שלו תרמו את הציוד שהיה שלו לטכניון שהקימו חדר לזכרו של יהודה.
לפני עשר שנים.
מצב מדכא מאוד לחשוב איך הובלו היהודים למוות,
גורם לרצות להזיל דמעות, בעצם הדמעות זולגות על הפנים בלא רצון או יכולת לעצור את הדמעות הזולגות.
יהיה זכרם ברוך
לפני שנתיים כתבתי שיר שיצא לי שיר שחשבתי רבות, ובסוף יצא שהוא מתאים ליום השואה.
המשפחה של סבתה שלי ושמה היה מרגרט פריד ז"ל
היה למשפחה שלה היה להם עסק הגדול בהונגריה של מסחר בעץ,
לא הספקתי לשאול את סבתא ז"ל על החיים של המשפחה שלה בהונגריה.
הרבה אנשים לא היו מוכנים לשחזר היסטוריה כואבת, ושהיתי יותר צעיר משום מה חשבו. בגלל שהיתי ילד לא רצו לספר לי, והיום אני מנסה לשחזר את ההיסטוריה של המשפחה הם כתבו ספר על המשפחה שלה, משפחת פריד. חלק מהמשפחה היגרו לארצות הברית מכפר בהונגריה בשם משקולט, אך הבני דודים שלה נשארו בהונגריה בעיר בודפשט. רובם נספו בשואה וכאלו שמתו ממחלות.
אחרי שעברו את התופת במחנות ההשמדה,
הגיעו לארץ בספינות מעפילים, לא מספיק מה שעברו נכלאו מאחורי גדרות.
ועוד פעם סלקציה גברים בצד אחד של המחנה ונשים בצד השני,
)
הזווית שבחרתי לצלם הוא מסמל,
את ההשפלה שהם בעירום וחיילים בריטים בלבוש,
ליהודים הם נראו כרוצחים.
עברו דרך המעבר,
מהמעבר עד גרם המדרגות בכוונה לא רואים מה יש ביניהם, לסמל את החוסר ודאות של הניצולים.
גרם המדרגות לאן מוביל לעוד גהנום עלי אדמות לא ברור.
)
ואלו ששרדו
כיום רק דודה אחת ניצולת שואה, נשארה בחיים היא בת 93 צלולה שיהיה לה חיים ארוכים ובריאים עד 120. בעלה שנפטר שהוא היה בן דוד של סבתא שלי.
ולהם היה בן יחיד שלא היה בריא בנפשו, שהתחביב שלו היה לדבר אם כל העולם דרך מכשירי רדיו, הוא היה חבר האיגוד של חובבי רדיו בישראל.
אחרי שהוא מת מסיבות טרגיות, ההורים שלו תרמו את הציוד שהיה שלו לטכניון שהקימו חדר לזכרו של יהודה.
לפני עשר שנים.
מצב מדכא מאוד לחשוב איך הובלו היהודים למוות,
גורם לרצות להזיל דמעות, בעצם הדמעות זולגות על הפנים בלא רצון או יכולת לעצור את הדמעות הזולגות.
יהיה זכרם ברוך
לפני שנתיים כתבתי שיר שיצא לי שיר שחשבתי רבות, ובסוף יצא שהוא מתאים ליום השואה.
הבוקר האחרון של החורף
הבוקר האחרון של החורף:
היה זה בוקר קריר ומעונן חלקי ,קרני השמש חיממו את גופי מחוסר חום בחורף הקר והגשום.
העצים עדיין עירומים מעלים ופצועים מנזקי החורף הקר והקשה,
מצב מדכא מאוד לראות את העצים הפצועים.
גורם לרצות להזיל דמעות, בעצם הדמעות זולגות על הפנים בלא רצון או יכולת לעצור את הדמעות הזולגות.
האביב הגיע סוף סוף,הדמעות פסקו שהעצים התחילו לרקום עלים והפצעים מגלידים ונרפאים מפצעי החורף.
בחרתי לכתוב את זה, לתת במה לעיצים ולקור.
רבים נרצחו ביערות, והעיצים הם העדים להרג.
זה כל שנה מחדש היום הזה חוזר על עצמו,
והדור שחווה את זה כמעת ונכחד,
נשארו עדים לא רבים.
והאביב מסמל סוף לשואה, התחלת חיים חדשים.
אל תנסו להבין למה היה השואה,
המוח האנושי לא יכול להבין איך דבר כזה קורה.
כיום אין אף רב שיכול להסביר למה זה קרה,
אני שומע מדי פעם, אנשים שחושבים שהם יודעים את הסיבה.
לבא ולומר שהם מתו בגלל חטאים, זה שינאת חינם.
זה פשוט מזעזע לומר מילות כאלו,
בושה שיש לנו כאלו אנשים בעם ישראל.
אין נביא וטוב שכך.
החובה שלנו זה לשמר את ההיסטוריה, של העם היהודי.
לדורות הבאים,
נשאר לומר
יהי זכרם ברוך,
שלום ישעיה, מרגש ביותר ויפה בעיני השילוב של המלל עם התמונות שצילמת ועם ההסברים שנתת להם - יישר כוח, רובי כץ
השבמחק