יום ראשון, 25 באפריל 2010

סכנות הקיץ ואיך להיתגונן מפניהם

 הדרכים להיתמודד אם סכנות הקיץ
פרק א. מכות חום והיתיבשות
פרק ב.סירפד וצמחים רעילים גירודים מתוצאה מגע עם צמחים מסוימים
פרק ג.נחשים זיהוי מה ארסי בארץ
פרק ד.חרקים:
1.עכבישים
2.עקרבים
3.חרקים שונים                     

______________________________________________________________________
פרק א.
1.מכת חום,היתיבשות:
כמה שפחות להיות בחוץ בשעות החמות של היום בין השעות 13:00-16:00
ואם אתם עובדים בחוץ בחום אז צריך לשתות המון מים.
 מניסיון אישי עבדתי בחקלאות בבקעת הירדן כל הקיץ מעל 35 מעלות כמעת כל הקיץ.
ושם צריך להיזהר מאוד מכת חום יכולה להיות מסוכנת מאוד ואף יכולות לגרום למוות ,
התמודות עם מכת חום:
לחבוש כובע כל הזמן ביגוד נושם כמה שיותר וכל כמה זמן לנוח לכמה דקות במקום מוצל,וכמה שפחות מאמץ בשעות החום.במקרים רבים ניכרת מכת חום (Heat Stroke) באיבוד הכרה פתאומי, בלא כל אזהרה ובלא כל סימן מקדים. לעתים יופיעו סימנים מוקדמים - ורובם הפרעות במערכת העצבים המרכזית: חולשה, כאב ראש, סחרחורת, הפרעה בדיבור, הפרעה בשיווי המשקל וכן בלבול, הזיות וערפול ההכרה. נוסף על כך עלול הנפגע לפתח פרכוסים ואי-שליטה על הסוגרים. לעתים מופיע דימום מהאף (Epistaxis). אם איבד הנפגע נוזלים והוא סובל מהתייבשות, נוסף על מכת החום, יופיעו גם סימנים של הלם תת-נפחי.
טיפול במכת חום:
1.דרכי האוויר - בראש הדאגות. אובדן הכרה והקאה עלולים להביא לידי דום נשימה ומוות.
2.קירור מיידי של הנפגע: הפשטה מבגדיו, התזת מי ברז והשבת רוח על גופו. שימו לב: עדיף להשתמש במי ברז רגילים ולא במים קרים, שכן מים קרים עלולים לכווץ את כלי הדם שבעור ובתוך כך לצמצם את כמות החום הנפלטת מהעור.
3.החדרת צנתר לווריד ועירוי נוזלים.
4.מעקב רצוף אחר הסימנים החיוניים ופינוי הנפגע בדחיפות למתקן רפואי.
5.אם הנפגע סובל מפרכוסים, יש לפנותו בדחיפות עליונה, מתוך השגחה על דרכי האוויר הפתוחות ותוך קירור נמרץ. הרופא יפסיק את הפרכוסים בהזרקת תרופות לווריד (וליום).
היתיבשות:
כשאדם מאבד נוזלים בכמות ניכרת בלא להחזירם בשתייה, הוא מתייבש (Dehydration). התייבשות קלה נגרמת כאשר מאבדים נוזלים בשיעור של עד 5% ממשקל הגוף (2-3 ליטרים). ההתייבשות תתבטא בצמא, בסומק של העור, בבחילה ובדופק מהיר. הנפגע יהיה שרוי באי-שקט, יגיב בעצבנות ותפקודו הכללי ירד.
התייבשות בינונית חלה כאשר הנפגע מאבד נוזלים בשיעור שבין 5% ל-10% ממשקל גופו (4-7 ליטרים). היא ניכרת בסחרחורת, בכאב ראש, בבחילה ובהקאה, בקוצר נשימה, ביובש קשה בפה ובחוסר רוק, בחולשה קשה ובחוסר יכולת לנוע. עורו של נפגע כזה יהיה קר וחיוור, והדופק שלו יהיה מהיר. יש לבדוק את גמישות העור, התלויה בכמות המים הנמצאת בעור: צובטים קלות את עור המצח או את העור שמעל עצם החזה. כרגיל חוזר העור למצבו הקודם מיד עם ההרפיה, ואולם במצב של התייבשות יישאר העור מקומט במשך זמן-מה בטרם יחזור למצבו המתוח.
התייבשות קשה היא מצב של איבוד נוזלים בשיעור העולה על 11% ממשקל גוף הנפגע (כ-7ליטרים). היא מתבטאת בהפרעות קשות בהכרה - ובהן הזיות והפרעות בראייה ובשמיעה - וכן בהלם תת-נפחי. אחר כך מתפתחים הסימנים הקליניים החמורים של מכת חום. יש לזכור שהתייבשות עלולה לנבוע לא רק מהזעה רבה אלא גם מאיבוד נוזלים בגלל שלשול ממושך או הקאה ממושכת.
הטיפול בהיתיבשות:
הטיפול היעיל ביותר בהתייבשות הוא מניעתה: יש לשתות כמויות מספיקות של נוזלים. אם מופיעים סימני התייבשות, יש להפסיק את הפעילות הגופנית, למדוד טמפרטורה רקטלית ובכל מקרה להעביר את הנפגע למקום מוצל וקר.
הטיפול העיקרי בהתייבשות הוא החזרת נוזלים. לנפגע המגלה סימני התייבשות קלים אפשר לתת לשתות, אך אם הוא נראה מבולבל או סובל מסחרחורת ובחילה יש לערות לו נוזלים. את ליטר הנוזלים הראשון יש להזליף במהירות, כשהווסת פתוח לגמרי, וכך יקבל הנפגע ליטר אחד בתוך 15-20 דקות. אם ההתייבשות קשה יותר, יש להחדיר צנתרים לשני ורידים ולערות את הנוזלים במהירות רבה - ובתוך כך להתחיל בפינוי לבית החולים (לא לשכוח את הדיווח). בזמן עירוי הנוזלים מודדים את קצב הדופק ואת לחץ הדם. אם חלה ירידה בקצב הדופק ועלייה בלחץ הדם, אפשר להאט את קצב העירוי.


פרק ב.
סרפד:

סרפד הכדורים ידוע כסכנה שיש להיזהר ממנה:
הוא גורם לגירודים קשים למי שאלרגי מזה יכול לסבול מזה לכמה ימים.
סרפד צורב:
 במגע קל בעור הוא מזריק חומר צורב וכואב. לא נורא ולא מסוכן, אם אין מגרדים עובר הכאב מעצמו תוך 5–10 דקות,למי שאלרגי לזה סובל מזה.
לא לאכול צמחים שלא יודעים עליהם יכולים להיות רעילים מאוד במיוחד פטריות ולא חסר הרדוף הנחלים,
בקיצור לא לגעת בצמים שלא מכירים
לא כולם יש להם מגדיר צמחים בראש.
סתם חבל לסבול מאלרגיות ופריחה כואב ומיותר.
פרק ג. נחשים זיהוי מה ארסי בארץ:
שרף עין גדי(צפעון שחר)
 Atractaspis engaddensis


תיאור: נחש שחור, דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
מידות: עד כ-70 ס"מ
תפוצה: מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה, מדבר יהודה, מרכז הנגב והערבה
התגוננות: בריחה מהירה. כשנדחק לפינה מתחיל בפיתולים מוזרים תוך כדי "זירקת" ראשו לצדדים בנסיון הכשה
ארס: מכיש בפה סגור ע"י "זריקת" הראש לצדדים ודקירה בשן אחת. הכשתו קטלנית לאדם
הארס מכיל מרכיבים נוירוטוקסיים (פוגעים במערכת העצבים),
קרדיוטוקסיים (פוגעים בפעילות הלב),
והמורגיים(פגיעה בכלי הדם).
שפיפון הנגב-

 Pseudocerastes persicus



 

תיאור: צבעו חום בהיר, על גבו כתמים מלבניים כהים מן הרקע, ראשו משלוש ומעל עינו בליטות
וזוג קרניים המזדקרות מעל לעיניים,מצופות קשקשים קטנים 
מידות: עד כ-90 ס"מ
תפוצה: מרכז הנגב
התגוננות: בריחה מהירה למחסה. כשנדחק לפינה נושף בחוזקה ומנסה להכיש
ארס:  מכיל מרכיבים נוירוטוקסיים (פוגעים במערכת העצבים) , אך כנראה שאינו קטלני לאדם.

פתן שחור

Walterinnesia aegyptia


 

תיאור: נחש שחור ומרשים
מידות: עד כ-120 ס"מ
תפוצה: מאיזור מעלה אדומים דרומית לאורך מדבר יהודה ועד אילת
התגוננות: נושך בחוזקה ומכה בראשו במטריד. אינו ממהר לנשוך
ארס: מסוכן לאדם אך ככל הנראה אינו קטלני

עכן חרטומים  Cerastes cerastes


תיאור: נחש כבד גוף בעל ראש משלוש ו"קרניים" גדולות. צבעו חום צהבהב ועל גבו כתמים כהים.
מידות: עד כ-75 ס"מ
תפוצה: חולות הנגב המערביים
התגוננות: קול שיפה חזק שנגרם עקב שיפשוף הקשקשים ונסיונות הכשה
ארס: נפיחות, שטפי דם, הקאות, איבוד הכרה. עלול להיות קטלני לאדם

עכן קטן

Cerastes Vipera


 

תיאור: הקטן בנחשים הארסיים של ישראל. צבעו כצבע החול ועל גבו כתמים חומים. קצה הזנב אצל הנקבות כהה.
מידות: עד כ-45 ס"מ
תפוצה: חולות מערב הנגב
התגוננות: התחפרות מהירה בחול ו\או נשיפה, בהתגרות ממושכת ינשוך
ארס: גורם לנפיחות מקומית ולעיתים לנמק. אינו קטלני לאדם

צפע החרמון

Vipera bornmulleri



 

תיאור: ראשו משולש, צבע גופו נע בין אפור לחום ועל גבו סימנים רוחביים לא אחידים בצבעים כהים מצבע הרקע
מידות: עד כ-80 ס"מ
תפוצה: מרומי החרמון בלבד
התגוננות: בריחה מהירה. כשאר נקלע לפינה יאיים וינסה להכיש
ארס: כנראה שאינו מסוכן לאדם

אפעה מגוון

Echis Coloratus




 

תיאור: נחש מדברי, בינוני, צבעו נע בין חום בהיר עם גוון אדמדם ברוב חלקי המדבר. באיזור אילת צבעו נוטה לאדום. גופו רזה ביחס לראש המשלוש. גופו מכוסה בכתמים בהירים מן הרקע
מידות: עד 80 ס"מ
תפוצה: מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה, מדבר יהודה ודרום הנגב
התגוננות: יצירת קול "שיפה" ע"י שיפשוף הקשקשים אחד בשני. במידה והטווח מאפשר ינסה להכיש.
ארס: קטלני לאדם! במקרה של הכשה

צפע ארצישראלי

Vipera Palaestinae


 

תיאור: הגדול, הנפוץ והמסוכן שבנחשי ארצינו. צבע הרקע נע בין חום-אפור לשחור מוחלט (בגולן בלבד), על גבו דוגמא של מעויינים, לעיתים מחוברים לזיגזג. ראשו משלוש וגופו רחב.
מידות: עד כ-135 ס"מ
תפוצה: מקו באר שבע צפונה, בכל סוגי הקרקעות ובישובי אדם
התגוננות: בהיתקלות עם אדם לרוב יברח למחסה, לעיתים יכנס גופו ויאיים בנשיפות. במידה והטווח מאפשר, ינסה להכיש. אין לנסות להרוג או ללכוד אותו. חלק נכבד מן ההכשות מתרחשות בניסונות כושלים "לטפל" בנחש
ארס: קטלני לאדם!
פרק ד.חרקים
1.עכבישים:

אלמנה שחורה tredecimguttatus Latrodectus



עכבישים שחורים בעלי בטן עגולה גדולה יחסית בעלת פס אדום הבולט בעיקר בפרטים צעירים. הזכרים קטנים בהרבה מהנקבות. עכבישי האלמנה השחורה מצויים מחוץ לבית וטווים קורים סבוכים על הקרקע או מתחת לאבנים.

עכבישים אלה אינם מתקיפים בני אדם, אך נושכים מתוך התגוננות. ארס האלמנה חזק ולכן במקרה של נשיכה מומלץ לפנות לעזרה רפואית. התגובה המקומית מוגבלת ונעלמת תוך כמה שעות ללא נמק של הרקמות. לעומת זאת עלולה להתפתח תגובה כללית המתבטאת בעוותי שרירים, התכווצויות של שרירי הרגליים והבטן בעיקר והרגשה כללית רעה.
 כתבה לפני יום על עקיצה של אלמנה שחורה מהאתר וואלה:

עכביש מסוג "האלמנה השחורה" עקץ ילדה בזמן שהותה בגן הילדים באילת. הגננת, שזיהתה את העקיצה, הזעיקה את אבי הילדה, והילדה הועברה בזמן לטיפול בבית החולים

תגיות: עכביש
ילדה נעקצה אתמול (שלישי) בגן הילדים באילת בידי עכביש מסוג אלמנה שחורה. בעקבות כך פיתחה הילדה תסמינים קשים כתוצאה מהעקיצה ואביה נאלץ לפנותה לבית החולים בעיר, שם טופלה עד שובה לקו הבריאות. הילדה, שהייתה בגן הילדים, התלוננה לגננת על כך שאצבע אחת מידה כואבת לה. הגננת בתגובה בחנה בתשומת לב את ידה וזיהתה סימן עקיצה.

בעקבות הזיהוי ולאחר שהאזור החל להתנפח החליטה הגננת למרוח לילדה משחה אנטיביוטית וכמו כן להזעיק את אביה של הילדה, אשר לו סיפרה את שאירע.

במקביל לעדכון האב, החלה הילדה לגלות סימנים קשים של השפעת העקיצה בעודה מתחילה להשתעל ולהקיא. כשחיפשה הגננת את המקור לעקיצה, היא איתרה עכביש מסוג "אלמנה שחורה" , וביחד עם האב, הכניסה את העכביש לשקית ניילון ושלחה אותו יחד עם הילדה לבית החולים יוספטל בעיר, שם היא טופלה וחזרה לאיתנה. דיווח על האירוע הועבר למשרד החינוך במחוז הדרומי. הנהלת המחוז, ציינה בסיפוק את שיקול הדעת שבה נהגה הגננת והעבירה בעקבות זאת הנחיות רענון להנהגות במקרים דומים.

ששן (ארסן) Loxosceles


עכבישים קטנים ועדינים הנפוצים בכל העולם. הם מצויים בצמחיה מחוץ לבית ולעיתים קרובות חודרים לבתים ומחפשים טרף או מסתור בבגדים, כלי מיטה מגבות וכד'. כאשר נוצר מגע אקראי בין האדם לעכביש העכבישים נושכים מתוך התגוננות. במקרים רבים הנשיכה עצמה אינה מורגשת עד שעתיים לאחר העקיצה. הנשיכה מכאיבה מאוד ועלולה להיות מסוכנת לבני האדם.

עקרבים:

עקרב צהוב מצוי Leiurus quinquestriatus

 הנפוץ והמסוכן מבין עקרבי ישראל. צבעו צהוב בעל צבתות דקות ולרוב הפרק שלפני העוקץ כהה. נמצא ברוב אזורי הארץ מתחת לאבנים וגדרות. מטפס היטב ונוטה לחדור לעיתים לבתי מגורים. 

קטלן עב זנב Androctonus crassicauda

 

עקרבים גדולים יחסית (מעל 10 ס"מ), לא נפוצים הנמצאים בעיקר באזורים ההרריים בארץ. נחשבים מסוכנים לבני אדם.

קטלן דרומי Androctonus australis

  


הזנב של הקטלן הדרומי עבה מאוד ושלפוחית הארס צרה מימנו באופן ניכר.
אורכו הוא כ11 ס"מ, והוא צהוב עד חום בהיר.
הוא אוכל כמו כל בני מינו פרוקי רגליים.
הוא נפוץ במדבריות בעיקר.
עקיצתו מסוכנת מאוד לאדם! בצפון אפריקה נהרגים מעקיצתו אנשים רבים מדי שנה.
הוא חי מתחת לאבנים. 

קטלן דו גוני Androctonus bicolor




האורך עד 80 מ"מ הצבע של הצעירים אפור בהיר, הבוגרים- שחור אצבעות הידיים חומות.

העקיצה מכאיבה מאוד ויכולה להיות קטלנית .
תפוצה: במרכז הארץ ובדרומה.

הסבר על הארס של העקרביים:
ארס העקרבים משפיע על מערכת העצבים ועל מערכת הלב וכלי הדם.

העקיצה מכאיבה מאוד וכאשר כמות הארס המוזרקת משמעותית, בתוך זמן קצר מאוד יחוש הנעקץ את השפעתו על מערכת הגוף. התגובה להתפשטות הארס עלולה להיות אי-שקט, התכווצות שרירים, הפרשת רוק מרובה, דמעות וזיעה, התגברות קצב הלב וכן התפתחות הפרעה בתפקוד הלב עד אי-ספיקת לב קשה. אופיינית להשפעת ארס העקרב היא הופעת זקפה.

הטיפול בשטח במקרה עקיצת עקרב דומה למתואר לעיל בעניין הנחשים, אלא שכאן – נוסף על הרגעת הנפגע, קיבוע האיבר הנעקץ ופינוי מהיר ככל האפשר לבית החולים –  אפשר לקרר את מקום העקיצה בשקית עם מי קרח. הקירור מקל את הכאב ומאט את קצב פיזור הארס.

במחלקה לרפואה דחופה יטופל הנפגע בטיפול תרופתי תומך לפי מצבו, ובמקרים של עקיצה קשה יטופל גם בנסיוב מפני ארס העקרב. כיוון שתופעות הארס מאחרות לעתים להסתמן, מקובל להשגיח על חולים שקיים חשש שנעקצו על ידי עקרב שש עד שמונה שעות.

גם כאן, כמו בנחשים, הרפואה הטובה ביותר היא לנקוט אמצעים למניעת עקיצה.
ככלל, הטיפול הטוב ביותר במקרי פגעי בעלי חיים ארסיים הוא מניעה:

- יש לפנות מהסביבה הקרובה מקומות מסתור אפשריים כגון סבכי קוצים, ערמות קרשים וגלי אבנים.

- להימנע מהושטת ידיים למקומות שעלולים להסתתר בהם בעלי חיים ארסיים, ואם צריך להזיז קרשים מערמה או אבנים בשדה - יש להיעזר במוט.
- בעת שהייה בשדה בטיול או במחנה, יש להקפיד על ניעור האוהל ושקי השינה לפני השינה .בוקר, יש לנער היטב את הבגדים והנעליים לפני לבישתם.
 
פרק ד
3.חרקים שונים:

צרעה מזרחית  Vespa orientalis

עקיצה שלו כואבת מאוד מכיר אחד שנעקץ, מומלץ במקרה שילד קטן או תינוק נעקצו להגיע לרופא.

צרעת גרמנית Vespula germanica

 

עקיצה שלו כואבת מאוד מכיר אחד שנעקץ, מומלץ במקרה שילד קטן או תינוק נעקצו להגיע לרופא.

 דבורה:

 

העקיצה כואבת מאוד מניסיון, לאלו שאלרגים לעקיצות דבורה צריכים כל הזמן להסתובב אם מזרק נוגדן אלרגיה.זהירות מדובר בחיי אדם!!!

לטיפול בעקיצות צרעות ודבורים קרח  ואם מתחילים להרגיש קוצר נשימה חום לרוץ לבית חולים להמשך טיפול.

סיכום:

אוקי בפרק ראשון דיברנו על מכות חום והתייבשות ,דרכים להתגונן מפניהם ולמנוע מכות חום והתייבשות.ודרכי טיפול.

פרק שני דיברנו על  צמחים הגורמים לפריחה שבא במגע עם העור 

פרק שלישי דיברנו על נחשים זיהוי מה ארסי בארץ והסבר מה גורם הארס לגוף האדם

והדרך לטיפול להרגיע את האדם שהכישו אותו ולפנותו לבית חולים כמה שיותר מהר, והחשוב ביותר לזהות את הנחש וכך שיתנו את הנוגדן הנכון. מקל על הטיפול יותר קל לזהות את הנחש ,מאשר לזהות לפי הפצע. ולא לנסות ללכוד את הנחש אם אין לכם  ידע איך עושים זואת, אתם בבית ופתאום מופיע נחש ישר להזמין לוכד נחשים ,לא להיות חכמים גדולים ולמצוא עצמכם סובלים מאוד.

פרק רביעי דיברנו על חרקים ארסיים-כגון עכבישים,עקרביים וחרקים שונים ,ומה הם גורמים לגוף האדם ודרך לטיפול.

החשוב ביותר ללמד את הילדים או מבוגרים לא לדחוף ידיים למקומות כמו בין סלעים,כי שם יכולים להיות נחשים ומזיקים אחרים לא נחמדים כמו אלמנה שחורה היא קטלנית אפילו יותר מנחשים.

מקווה מאוד שנהנתם מהכתבה.

ושיהיה לכולם קיץ בטוח מבלי אישפוזים בגלל עקיצות והכשות ומכות חום

בברכה

yeshaya d

 


 
 
 

 

 


 








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה